במודל V אנו מבצעים בדיקות לאורך כל מחזור חיי הפרויקט.לכל שלב בפיתוח יש שלב מקביל בבדיקות.
השלב הכי מוקדם הינו שלב פיתוח יחידה בודדת (מודול או מסך) על ידי המתכנת וביצוע סט של בדיקות יחידה.
חשיבותן של בדיקות יחידה היא במציאת תקלות בשלבמוקדם.איתור ותיקון של תקלה בשלבים מאוחרים יותר של הפרויקט (בשלב בדיקות מערכת ואף חמור מכך -בשלב פורדקשן אצל הלקוח) גורר אחריו עלויות כספיות גדולות.
היתרון בבדיקות היחידה הוא בכך שהמפתח בודק את המודול שהוא פיתח בעצמו ולכן הוא מכיר את הקוד בצורה הטובה ביותר. במידה והתקלה תתגלה בשלב מאוחר יותר,ייתכן והיא תגיע לטיפולו של מתכנת אחר בצוות (ייתכן אף מתכנת מתחיל) שייקח לו זמן רב לאתר את התקלה בקוד,להבין את הקוד ולתקן בצורה הטובה ביותראת התקלה וכל זאת מבלי לגרום לרגרסיה ונזק במקום אחר בקוד המושפע מהתיקון.
יתרון נוסף לבדיקות היחידה הוא בחסכון בזמן הבדיקות של מחלקת QA . ככל שהמתכנת יבצע בדיקות יחידה מקיפות יותר,כך יחסכו תקלות קריטיות שמונעות את תחילת בדיקת המודול על ידי הQA.
ובנוסף יוכל הQA להתמקד בתפקוד של המודול ולא בתקלות משניות יותר כמו תקינות קלט,הודעות למשתמש.
לבדיקות היחידה יש מספר שיטות שניתן לחלק אותן לשתיים עיקריות:
קופסא שחורה - בדיקות הבוחנות את התפקוד של המודול כיישות עצמאית מבלי להכנס לתוך הקוד עצמו (קלט מול פלט)
קופסא לבנה - בדיקות שיעברו בכל נקודת התפצלות בקוד כתוצאה משימושים שונים
להלן חלק מהבדיקות שמומלץ לבצע עם סיום פיתוח המודול:
תפקוד נכון ויעיל של המודול אל מול הדרישה שבאפיון
נוחיות משתמש וביצועים (למשל זמן תגובה,טעינת דף איטית)
בדיקת מספר קלטים מרכזיים שמשתמש הקצה עשוי להזין (כולל קלט שכוי/פעולה שגויה)
בדיקת המודול במצבים שונים (הרשאות/משתמשים שונים)
שימוש בנתוני אמת התואמים לנתוני הלקוח (DUMP)
טיפול בשגיאות ממסד הנתונים (מפתח ראשי/מפתח זר)
לסיכום,באחריות המפתח לבצע בדיקות יחידה על המודול שאותו הוא פיתח .ביצוע בדיקות היחידה יחסוך זמן,עלויות ו"פינג-פונג" מיותר בין הQA לפיתוח על ידי איתור ותיקון תקלות בשלב מוקדם של הפרויקט.
על הבטחת איכות תכונה ניתן לקרוא כאן:
http://www.contel.co.il/operations/mes/%D7%94%D7%91%D7%98%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%94/
לירון בנבנישתי ניהול בדיקות ופרויקטים.
